פסק-דין בתיק בר"ע 30518-01-11

השופט עמירם רבינוביץ

1.     לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (בל 9190-03-09; השופטת מיכל אריסון-חילו), בו התקבל ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.11.2008 ומיום 23.2.2009 (להלן: הוועדה).

2.     אנו דנים בבקשה  כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, משהסכימו לכך הצדדים, ובהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991.

הליכים קודמים

3.     לצורך בקשה זו נפרט תחילה בקליפת אגוז, כי המבקש הוכר כמי שנפגע בעבודתו ביום 8.5.2002, עת נגרמה לו ירידה פתאומית בשמיעה באוזן ימין. בעניינו של המבקש היו ארבעה ערעורים על החלטות הוועדה, כאשר בפעם הרביעית היה זה המבקש שהגיש ערעור לבית הדין האזורי על החלטת הוועדה מיום 10.11.2008, שהוביל  לפסק הדין נשוא בקשה זו. אותה וועדה החליטה בסופו של יום להותיר על כנה את קביעת הוועדה מיום 31.1.2007, לפיה למבקש נכות רפואית יציבה בסך 14.5% החל מיום 7.8.2002 (ללא הפעלת תקנה 15), לפי השיעורים הבאים:

·        5% נכות יציבה לפי סעיף 72(1)ה1 למבחנים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: המבחנים בתוספת), החל מיום 7.8.2002.

·        10% נכות יציבה לפי סעיף 72(4)(ד)(II) למבחנים בתוספת, החל מיום 7.8.2002.

4.     ערעור המבקש בפני בית הדין האזורי התמקד בעיקרו בשני נושאים בלבד, והם: אי הפעלת תקנה 15 על ידי הוועדה ושיעורי הנכות הנמוכים שנקבעו לטעמו לליקוי השמיעה ממנו הוא סובל. המבקש לא ערער לעניין הטנטון בגינו נקבעו לו 10% נכות יציבה.

5.     בית הדין האזורי קיבל את ערעורו של המבקש וקבע כי יש להעביר את עניינו של המבקש לדיון בפני וועדה בהרכב אחר, אשר תבחן מחדש את עניינו, וזה מבלי להוציא את רכיב הטנטון כפי שהתבקש בערעור, בזו הלשון: "אשר על כן, ובשים לב לנסיבות המקרה, עניינו של המערער [המבקש - ע.ר] מושב לוועדה הרפואית לעררים אשר תתכנס בהרכב חדש. הוועדה תזמין את המערער ובאת כוחו לדיון בפניה ותבדוק את עניינו של המערער מחדש. הוועדה תתייחס, במפורט ובמנומק, לכל טענות המערער ובאת כוחו וכן לכל המסמכים שיובאו בפניה ובכלל זה לחוות הדעת של ד"ר בלום. הוועדה תתייעץ עם ועדת הרשות שתתכנס גם היא בהרכב חדש, בעניין הפעלת תקנה 15. גם לדיון בפני ועדת הרשות יוזמנו המערער ובאת כוחו. ועדת הרשות תתייחס, במפורט ובמנומק לטענות המערער ובאת כוחו וכן למסמכים שיובאו בפניה ובכלל זה לחוות הדעת של ד"ר בלום. לאחר קבלת דו"ח ועדת הרשות, תתייחס הוועדה הרפואית לעררים בהחלטתה במפורט ובמנומק לכל השיקולים בעניין הפעלת תקנה 15. בפני הוועדה הרפואית לעררים כמו גם בפני ועדת הרשות - לא יעמדו הדו"חות וההחלטות של הועדות הקודמות".

בקשת רשות הערעור

6.     המבקש טוען בבקשה זו, כי לא היה מקום להחזיר את עניינו לוועדה על כל רכיביו, אלא אך ורק בגין העילה בגינה ערער לבית הדין, דהיינו - אך ורק לגבי הנכות מעבר ל-5% בגין הירידה בשמיעה ואי הפעלת תקנה 15, כאשר גובה הנכות בגין הטנטון בשיעור של 10% יוותר על כנו. שכן קביעת הוועדה לעניין אחוזי הנכות בגין הטנטון הינה החלטה חלוטה, עליה לא ערער בפני בית הדין האזורי, ולפיכך אין יסוד לדיון מחודש ברכיב זה בפני הוועדה החדשה.

7.      בית דין זה הציע לצדדים, במסגרת החלטה מיום 3.4.2011, כי עניינו של המבקש יועבר לוועדה בהרכב אחר בהתאם להוראות המפורטות בפסק דינו של בית הדין האזורי כאמור, כאשר הוועדה תונחה לבחון אך ורק את טענותיו של המבקש ביחס לדרגת הנכות בגין ליקוי השמיעה ממנו הוא סובל ואת הפעלת תקנה 15 ולא לעניין הטנטון.

8.     המבקש הסכים להצעת בית הדין, אך הוסיף עליה התניה משלו, לפיה הוועדה תדון באשר לנכות בגין הירידה בשמיעה מעבר ל-5% שכבר נקבעה למבקש.

9.     המשיב (להלן: המוסד) הסכים למעשה להצעת בית הדין כלשונה, אך לא הסכים להתניה הנוספת שהציע המבקש, המגבילה את הוועדה לאחוזי הנכות בגין הירידה בשמיעה בגובה 5%. זאת מהטעם, לפיו משמוחזר עניינו של המבקש לוועדה בהרכב חדש, על הוועדה לבחון את עניין דרגת הנכות בגין ליקוי השמיעה לפי ממצאיה ושיקול דעתה, ולפיכך אין הוועדה כבולה בשיעורי הנכות להחלטת הוועדה הקודמת, וזאת משהוסכם שהחלטתה  בנושא זה תבוטל.

דיון והכרעה

10.לאחר עיון בבקשה על נספחיה, בפסק הדין האזורי ובתגובות הצדדים לבקשה, הגענו למסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה באופן הבא: הדיון בעניינו של המבקש יועבר לוועדה בהרכב חדש לפי המתווה של פסק הדין האזורי, כפי שצוטט בסעיף 5 לעיל, הן לעניין ליקוי השמיעה ממנו סובל המבקש והן לעניין תקנה 15, אך לא לעניין הטנטון. הטעמים בגינם הגענו למסקנה האמורה הם אלה:

                           א.         אכן, כטענת המבקש, אין מניעה להעביר את עניינו לוועדה בהרכב אחר ברכיבים מסוימים בלבד, ולא כמקשה אחת. אולם משמוחזר דיון לוועדה בהרכב אחר על מנת שתבחן את עניינו של המבקש מחדש לגבי אותם רכיבים מסוימים, ניתן לוועדה מנדט בלתי מסויג לבדוק את המבקש כדבעי, לבחון את המסמכים הרפואיים בעניינו, לקבוע את ממצאיה, בלא שתהא כבולה בשיקול דעתה לאחוזי נכות קודמים שנקבעו בעניינו.

                            ב.         המבקש מוסיף וטוען בתגובתו מיום 3.8.2011 כי הקביעות לעניין הטנטון ולעניין הירידה בשמיעה הינן קביעות חלוטות, ולפיכך יש להגביל את הוועדה החדשה לאחוזי הנכות שכבר נקבעו בעניין ליקוי השמיעה, כך שתוכל רק לקבוע אחוזי נכות מ-5% ומעלה. אכן, הקביעה לגבי הטנטון הינה חלוטה, זאת משלא הוגש ערעור על קביעתה זו של הוועדה על ידי מי מהצדדים, ומועד הגשת הערעור חלף עבר. אולם, בכל הנוגע לפגיעה בגין הירידה בשמיעה אין הדבר כך.  משערער המערער על  גובה אחוזי הנכות ביחס לשמיעה, והחלטה זו הועברה כאמור להרכב אחר - דינה של בקשת המבקש בעניין זה  להידחות.

                            ג.          עם זאת הלכה פסוקה היא, כי אם תחליט הועדה על פי סמכותה להפחית את אחוזי הנכות של המבקש, עליה להעמידו על אפשרות שכזו מראש ולאפשר לו להתגונן בפניה בטרם תעשה כן (דב"ע מג/01-1241 גלילי-המוסד לביטוח לאומי, לקט פס"ד בהוצאת המוסד לביטוח לאומי, ועדות רפואיות 408; דב"ע תשן/01-26 המוסד לביטוח לאומי-אהרונוב, פד"ע כ"ב, 459). על כל פנים, על הוועדה לזמן את המשיב לטעון בפניה, כאמור בהוראות פסק הדין האזורי, ומשכך המבקש עתיד לקבל הזדמנות לטעון אף בעניין זה ככל שיראה לנכון.